Étude 1 sur 5 · Pourquoi et comment Luc a-t-il écrit son Évangile ?

  1. לימוד 1: מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?
  2. לימוד 2: מבוא
  3. Étude 3 : Les Actes des Apôtres
  4. Étude 4 : La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
  5. Étude 5 : Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin

חיי ישוע עד גיל 12

  • מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?

    מאמר זה מפרט את הסיבות ואת השיטה שבה נקט לוקאס בכתיבת הבשורה שלו, ומדגיש את גישתו הקפדנית וההיסטורית באיסוף סיפורים אמינים על חייו של ישו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    קרא עוד
  • כהשלמה
    • ANN001 הבשורה על פי לוקס

      הבשורה על פי לוקס יוצרת עם מעשי השליחים יצירה דו־כרכית המוקדשת למקורות הנצרות. לוקס לא היה עד…

הסתירות

  • מבוא

    המאמר בוחן את הסתירות הנתפסות בבשורות, וטוען שהן משקפות את עומקה של ההתגלות המקראית ולא טעויות. למרות הפערים הנראים לעין, הבשורות נתפסות כסיפורים אמיתיים ועקביים, המובטחים בהשראה אלוהית. האתרים המפיצים סתירות זוכים לביקורת על חוסר ניתוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • מעשי השליחים

    מבוא לסדרת לימודים על מעשי השליחים, המשכה הטבעי של בשורת לוקס. המאמר מציג את הגישה ההיסטורית־תאולוגית שנקטנו: הצבת האירועים בהקשרם, השוואה לאגרות פאולוס וקביעת כרונולוגיה. שתי הדמויות המרכזיות, פטרוס ופאולוס, יעצבו את מבנה הלימוד. המטרה היא לשחזר את לידתה ואת התפשטותה של הכנסייה מירושלים ועד העולם הים־תיכוני, בפעולת רוח הקודש.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 15.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו׃בגבורת אתות ומופתים ובגבורת רוח אלהים עד כי מלאתי מירושלים וסביבותיה ועד לאלוריקון את בשורת המשיח׃
    קרא עוד
  • עמידת סטפנוס לפני הסנהדרין

    התייצבותו של סטפנוס לפני הסנהדרין (מעשי השליחים 6.12-15), בסביבות השנים 34-35 לספירה, ביוזמת מתנגדים מתייוונים מבית הכנסת של בני החורין. בהיותם בלתי מסוגלים להפריך את חכמתו, הם פונים לעדי שקר. ההאשמות נוגעות למקדש ולתורה, ומזכירות את משפט ישוע. כך לוקס משרטט מקבילה מכוונת בין הרב לתלמידו.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.54-60 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃
    קרא עוד
  • נאומו של סטפנוס לפני הסנהדרין

    לפני הסנהדרין בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה, סטפנוס נושא את הנאום הארוך ביותר במעשי השליחים. בסקירת תולדות ישראל מאברהם, הוא מראה ששליחי אלוהים נדחו תמיד, עד לדחיית המשיח. במקום להגן על עצמו, סטפנוס הופך למאשים של שופטיו, ונכנס לשושלת הנביאים והמשיח.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסתכלו בו כל הישבים בסנהדרין ויראו את פניו כפני מלאך אלהים׃
    קרא עוד